סך הכל מאמרים נקטגוריה: 5 סך הכל מאמרים בעמוד: 1-5 |
דפים: 1 |
|
מינהל המחקר החקלאי, המכון להנדסה חקלאית בעבודה זו פותח מודל סימולציה שהותאם לדרישות הייחודיות של הרפת וסביבתה תוך שימוש ונבחנה השפעת ממדי המבנה על התוצאות האקלימיות ,FLUENT במחולל היישומים המתקבלות. מודל הסימולציה שפותח עד כה מתאפיין בזרימה של אויר בלבד ומעבר חום מוחש מהתקרה וממעטפת הפרות בהשפעת הרוח. מודל זה שימש לאפיון שמונה שדות זרימה בתלת ממד בתוך ומחוץ לסככת רפת אופיינית המאוכלסת בפרות בשתי שורות הממוקמות ליד האבוס כאשר כל שורה כללה 30 פרות, מהירות הרוח קבועה ועומדת על 7 מ' לשניה, טמפרטורת התקרה של 50 מ"צ, טמפרטורת מעטפת הפרות של 40 מ"צ, טמפרטורת האוויר של 30 מ"צ, בשני כיווני רוח - בניצב לקודקוד ובמקביל לו, בשלושה גבהים של המבנה ובשלושה שיפועי גג. |
השפעת הזנה בדופן ראשונית וצינון פרות בקיץ על היבטים פיסיולוגיים ואנרגטיים רקע: הגורם העיקרי לירידת תנובת החלב בהשפעת עומס חום בקיץ, הוא חוסר יכולת הפרה לצרוך מספיק מזון ואנרגיה לשמירה על רמת ייצור החלב בעקבות הצרכים האנרגטיים הגדלים להלחתה ולצינון הגוף. האסטרטגיה התזונתית המוצעת לבחינה מבוססת על ההיפותזה שלא ניתן להגדיל את ריכוזיות האנרגיה נטו הנצרכת במנת בקר לחלב מעבר לרמה המושגת היום ע"י החלפת המספוא הגס בגרעינים עמילניים, |
|
על מנת לתכנן מנת מזון, להבין את המנגוננים השונים הפועלים בפרה ועל מנת לכמת התנהגות הפרה כקלט לתוכנת סימולציה, נחקרה התנהגות האכילה של 40 פרות, שניזונו בשני סוגי בלילים אשר נבדלו בתכולת המזון הגס במנה. |
|
משטר רוחות בקיץ במדגם תחנות מטאורולוגיות באזורי הארץ השונים ככלי עזר בקבלת החלטות בנושא אוורור מאולץ ברפת ט. הורוביץ , י. פלמנבאום וצ. זמל 1 - השירות המטאורולוגי, המחלקה למטאורולוגיה חקלאית; 2 - שה"מ, המחלקה לבקר עבודה זו מציגה ניתוח קלימטולוגי של מהירות וכיוון הרוח במספר אזורים בארץ שנערך עבור ענף החלב בישראל. העבודה מהווה דוגמה לשימוש נכון ויעיל בנתונים מטאורולוגיים, לצורך שיפור מערכות חקלאיות ולחסכון בעלויות. |
|
בשנה שעברה הצגנו בכינוס זה את הפוטנציאל הגלום בשינויי ההתנהגות של פרת החלב קודם להמלטה ככלי לחיזוי מועדה בטווח של 24 שעות. המלצנו על מספר צעדים מעשיים שיש לנקוט על מנת לממש פוטנציאל זה. ביניהם אפשרות לקרוא את נתוני ההתנהגות בתדירות גבוהה ללא התערבות בשגרת יומה של הפרה, ולנצל את מספר הפעמים שהנתונים נקלטים בעקבות מעבר הפרה מצד אחד של הסככה לצד השני כנתון התנהגותי בנוסף לזמן רביצה, מספר הצעדים והיחס ביניהם. |
1-5
|
|